סעדים זמניים – מהם ומתי נכון לבקש אותם?
סעדים זמניים הם כלים משפטיים רבי עוצמה. הם משמשים כמעין 'אקמול' שרושם רופא כדי לעזור באופן זמני עד להחלמה מלאה מהמחלה. סעד (תרופה) זמני ניתן על ידי בית המשפט בצו הצהרתי כדי למנוע נזק בלתי הפיך, לשמור על המצב הקיים ובכך לאפשר את ניהולו התקין של ההליך המשפטי. עקב משמעותם הרבה, כדי לקבל אותם צריך לעבור כמה משוכות לא פשוטות. אי עמידה בתנאים ושימוש לא מחושב וזהיר עלול להוביל לתוצאות הרסניות בטווח הקצר ואפילו לתביעה כולה. ולכן חשוב להשתמש בהם בזהירות ובאופן שקול ומחושב.
מהם סעדים זמניים?
כדי להבין מהו סעד זמני, עלינו להבין כמה הגדרות בסיסיות.
מהו ‘סעד’?
‘סעד’ הוא בעצם ‘תרופה’ (העזרה) שבית המשפט מוסמך לתת לצד בהליך משפטי. ישנם סוגים שונים של סעדים במשפט הישראלי: כספי, פיצוי, השבה, הצהרתי ועוד.
מה ההבדל בין סעד זמני לסעד קבוע?
כפי שניתן להבין מהשמות עצמם, סעד זמני נועד להגן על הזכויות של בעל דין בהליך משפטי באופן זמני, עד להכרעה בתביעה לגופה. לעומת זאת, סעד קבוע הוא הסעד הסופי שניתן על ידי בית המשפט לאחר בירור התביעה לגופה.
כלומר ההבדל המהותי ביניהם הוא מועד מתן הסעד. סעד זמני ניתן לפני ההכרעה בתביעה לגופה ובמטרה למנוע נזק בלתי הפיך. לעומתו, סעד קבוע ניתן לאחר שבית המשפט מכריע בתביעה והסעד קובע את הזכויות והחובות של הצדדים במסגרת הצו ההצהרתי.
בנוסף, ישנם הבדלים נוספים:
- משך הסעד – סעד זמני הוא במהותו זמני. התוקף שלו פג לאחר זמן קצוב שקבע בית המשפט או כאשר התביעה מוכרעת. לעומתו, סעד קבוע הוא סופי והתוקף שלו יפוג במקרים חריגים בלבד.
- היקף הסעד – סעד זמני נועד להגן על זכויות, באופן זמני בלבד, ולכן היקפו מוגבל. לעומתו, סעד קבוע לא מוגבל שכן הוא ניתן בשלב שבו כבר הוכרעה התביעה.
- ההליך והתנאים לקבלת הסעד – קבלת סעד זמני מבית המשפט דורשת מספר תנאים (משוכות) שיוסברו להלן, בעוד שסעד קבוע דורשת הוכחת התביעה במידה אשר נדרשת על פי דין.
מהי מטרת הסעד הזמני?
מטרת הסעד הזמני נקבעה בדין בתקנה 94 בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018. שם נקבע כי מטרתו היא להבטיח זכות לכאורה של אחד הצדדים בהליך על מנת להבטיח את קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין.
משכך, פנייה לבית המשפט בבקשה לסעד זמני יכולה להועיל לתובע כאשר הוא חושש שאם לא יינתן הסעד הזמני, הוא לא יוכל לקבל את הסעד שהוא עותר לו במסגרת תביעתו ובכך ייגרם לו נזק בלתי הפיך.
דוגמה נפוצה לכך היא מקרה של שבו תובע עותר לסעד כספי מהנתבע וחושש שהנתבע מנסה להבריח כספים כדי להתחמק מתשלום. במקרה כזה לרוב יעתור התובע בבקשה לסעד זמני של צו עיקול כדי לוודא שלאחר ההכרעה בתביעה, יהיה לו מאיפה לגבות את הסכום שייפסק לו.
מהם התנאים הנדרשים לקבלת סעד זמני?
כדי שבית המשפט ייעתר לבקשה לסעד זמני, החוק מחייב עמידה בתנאים (מעין משוכות) שעל המבקש לעמוד בהם. התנאים מפורטים בתקנה 95 בתקנות סדר הדין האזרחי.
היעתרות לבקשה לסעד זמני דורשת עמידה בתנאים מצטברים:
- ראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה – המבקש צריך להראות שיש לו עילת תביעה ולא רק זאת, הוא צריך להוכיח זאת ב-‘ראיות לכאורה’, שהם ראיות שמספיקות להוכחת התביעה אם הן לא ייסתרו במסגרת ההליך.
- נחיצות הסעד הזמני לצורך הגשמת המטרה – המבקש יצטרך להראות לבית המשפט מדוע הסעד הזמני נחוץ לצורך הגשמת המטרה שלשמה הוגש. למשל, בדוגמה הקודמת של צו העיקול, המבקש יצטרך להוכיח שיש נחיצות לצו העיקול, כלומר להראות שיש חשש שהנתבע יבריח את כספיו כדי להתחמק מתשלום.
- התקיימותם של התנאים הנדרשים בהתאם לסעד המבוקש
התנאים הנוספים:
תקנה 95(ד) מפרטת שלושה תנאים מצטברים נוספים:
- מאזן הנוחות – המבקש צריך להראות ש-‘מאזן הנוחות’ נוטה יותר לעבר המבקש מאשר לצד השני. כלומר להראות שהנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני, הוא גבוה מזה שייגרם לצד השני או לאדם אחר או לעניין ציבורי אם יינתן הסעד הזמני.
- היעדר חלופה אחרת – המבקש נדרש להראות שאין חלופה אחרת (סעד אחר), שמשיגה את מטרת הסעד ופוגעת בצד השני באופן קל יותר. במילים אחרות – שאין חלופה טובה יותר שפוגעת פחות בצד השני שייפגע מהסעד הזמני.
- שיקולי צדק – תום לב, היעדר שיהוי וניכיון כפיים – המבקש יצטרך להראות שהוא פעל בתום לב, ללא שיהוי ובניכיון כפיים. חשוב להדגיש שבית המשפט בודק את תום הלב והתנהגות כל הצדדים לבקשה לסעד זמני.
צריכים להוציא סעד זמני דחוף?
הירשמו כאן עכשיו לשיחת הכרות ללא עלות
התחייבות עצמית וערובה
המחוקק קבע בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות מטרות וביניהן מניעת שרירותיות, קיום הליך ראוי והוגן ועוד. מכוון שסעד זמני מהווה פגיעה בזכויות (כדוגמת זכויות קנייניות) בצד המשיב לבקשה לסעד זמני, נקבעו בחוק מנגנוני הגנה.
תקנה 96 מתנה את קבלתו של סעד זמני במתן התחייבות עצמית ובנוסף, מתן ערובה שנקבעה בדין. אלו צריכים להינתן בצורה מספקת לשיפוי של הצד השני בנזק שייגרם לו בעקבות מתן הסעד הזמני ככל שהתביעה לגופה תדחה בסופו של יום.
המחוקק קבע שיש לצרף לבקשה לסעד זמני התחייבות עצמית שלא מוגבלת בסכום – אלא אם כן נקבע אחרת על ידי בית המשפט. ההתחייבות צריכה להיות ערוכה בהתאם לנוסח שבטופס 7 שמצוי בתוספת הראשנה לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות.
מהם הסעדים הזמניים הנפוצים?
לפני שניתן מספר דוגמאות לסעדים זמניים נפוצים, חשוב להדגיש שהמחוקק נתן סמכות כללית לבית המשפט לתת כל סעד אחר שהוא יימצא לנכון לתת בנסיבות העניין. הסמכות הזו של בית המשפט נקבעה בסעיף 75 בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ”ד-1984.
הנה כמה דוגמאות לסעדים זמניים נפוצים:
צו מניעה זמני
זהו צו אשר במסגרתו מורה בית המשפט לצד מסוים להימנע מביצוע פעולה הקשורה לתביעה, באופן ישיר או עקיף. מטרתו של צו המניעה היא לשמור על המצב הקיים עד להכרעה בתביעה לגופה שאז ייקבעו זכויות הצדדים. תוקפו של צו מניעה זמני הוא עד לסיום ההליך המשפטי וההכרעה בתביעה לגופה או עד להוצאת צו מניעה קבוע. אחת הטעויות הנפוצות שקורות היא שאנשים לא פועלים מהר ומחכים ובכך לא עומדים בתנאי של היעדר תום לב.
צו עשה זמני
מדובר בצו אשר במסגרתו בית המשפט מורה לצד מסוים לבצע פעולה מסוימת עוד לפני הכרעה בתביעה עצמה. זהו צו שגורם לשינוי המצב הקיים וברוב המקרים הוא עלול להיתפס כזהה לצו עשה קבוע ולכן הוא ניתן רק במקרים חריגים, כאשר בית המשפט משתכנע שהתערבותו היא חיונית כדי למנוע תוצאה קשה ביותר וכאשר הנזק שעלול להיגרם לא ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם.
צו עיקול זמני
מטרת צו זה היא להקפיא את המצב הקיים ביחס לנכס מסוים. צו זה מוטל על ידי בית המשפט לבקשת התובע, ונועד למנוע מהנתבע לעשות שימוש בנכס או להעבירו לצד שלישי, ובכך להבטיח את יכולת התובע לגבות את חובו במקרה שתביעתו תתקבל. יש להדגיש שהחוק מאפשר לבקש סעד זמני של צו עיקול זמני רק בתביעות כספיות או לנכס. לדוגמה, בתביעה לפינוי מקרקעין ובתביעה לפסק דין הצהרתי – לא ניתן לעתור לסעד כזה.
הסיכון בשימוש לא חכם ולא מקצועי בסעדים זמניים
כפי שהספקנו לראות, הגשת בקשה לסעד זמני בבית משפט היא לא עניין של מה בכך. המבקש נדרש לעבור מספר משוכות לא פשוטות. בנוסף, קיימים סיכונים ברורים בהגשת בקשה לסעד זמני בצורה לא חכמה, לא זהירה ולא מחושבת. מעבר להשלכות הכספיות דחיית הבקשה לסעד זמני יכולה “לגמור את התביעה עוד לפני שנולדה”.
לסיכום
משרד עורכי הדין עידן אטיאס ושות’ בעל ניסיון רב בהשגת סעדים זמניים עבור לקוחותינו, הן במסגרת הליכים משפטיים והן כבקשות עצמאיות. אנו מבינים את חשיבותם של צעדים דחופים במקרים בהם קיים חשש לנזק בלתי הפיך, ופועלים בנחישות ובמקצועיות כדי להגן על זכויותיך.
בין הסעדים הזמניים שאנו יכולים לסייע לך בהשגתם:
- צו עשה זמני: מחייב את הצד שכנגד לבצע פעולה מסוימת.
- צו עיקול זמני: מונע מהנתבע לעשות שימוש בנכס או להעבירו לצד שלישי.
- צו מניעה זמני: אוסר על הנתבע לבצע פעולה מסוימת.
צוות המומחים שלנו יבחן את המקרה שלך לעומק ויסייע לך להגיש בקשה מנומקת ומקצועית לצו זמני, תוך התחשבות בכל הגורמים הרלוונטיים, כגון:
- קיומה של עילת תביעה לכאורה.
- חשש ממשי לנזק בלתי הפיך.
- איזון נזקים בין הצדדים.
אל תהססו לפנות אלינו עוד היום לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי בנוגע לסעדים זמניים. אנו נעזור לכם להבין את זכויותיכם ולנקוט בצעדים הדרושים להגנתם.
לפרטים נוספים ולשיחת הכרות קצרה ללא עלות, השאירו פרטים בטופס ונחזור אליכם בהקדם!
